<h1>בה"ג הלכ' כתובות</h1>
<h2>דף ח:</h2>
(תוספתא ב"ק פי"א ה"ב) האומר תנו מאתים דינר לעניים, ינתנו לעניי אותה העיר, רבי אחא אומר לעניי כל ישראל. האומר תנו שדה פלונית לעניים, לקט שכחה ופיאה לעניי אותה העיר, לעניי עיר פלונית, לקט שכחה ופיאה לעניי עיר אחרת.
<h2>דף מג.</h2>
(תוספתא ב"ק פי"א ה"ב) האומר תנו מאתים דינר לעניים, ינתנו לעניי אותה העיר, רבי אחא אומר לעניי כל ישראל. האומר תנו שדה פלונית לעניים, לקט שכחה ופיאה לעניי אותה העיר, לעניי עיר פלונית, לקט שכחה ופיאה לעניי עיר אחרת.
<h2>דף מט:</h2>
לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה, מקחו בטל. מן האשה וחזר ולקח מן האיש, מקחו קיים. אמר רבה בר רב הונא באותן שלש שדות אחת שכתב לה בכתובתה ואחת שייחד לה בכתובתה ואחת שהכניס לה שום משלו, (שם נ'.) אבל בנכסי מלוג אף על גב דלקח מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו בטל, ודאי זבינת ליה איהי לגברה ואזל הוא וזבין, אי נמי זבינן תרויהו בבת אחת, הוו זביניהו זביני. ואיתתא דזבינת נכסי מלוג בחיי בעלה ואמרה דלאחר מיתת בעל זבין, כי מיית בעל הוו זביני זביני. ואיתתא דזבינת נכסי מלוג בחיי בעלה ומתה, לא הוו זבינה זביני, דאמר ר' יוסי ברבי חנינא באושא התקינו האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות. והיכא דזבין גברא בנכסי אשתו ומת האשה מוציאה מיד הלקוחות. (יבמות ס"ו:) מכרו שניהם לפרנסה זה היה מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ואמר אם מתה אשה בעל מוציא מיד הלקוחות וכל שכן שאם מת הבעל שהאשה מוציאה מיד הלקוחות, והני מילי היכא דקנו מבעל ברישא, דיכולה אשה שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי, אבל קנו מאשה ברישא והדר קנו מבעל זביניהו זביני. וכל אימת דיתבא תותי בעל וירשה נכסי מלוג לית לה רשותא למיתן מתנה מנהון לשום אינש לא ממקרקעי ולא ממטלטלי אלא מרשותא דבעל.
<h2>דף נ.</h2>
אמר אמימר איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג לא עשו ולא כלום. הכין אסיקו רבנן דליתה לדאמימר, וכי זבינו תרויהו לעלמא הוו זביניהו זביני.
<h2>דף נא:</h2>
ואית רבנן דאמרין המוכר שדה לאשתו במעות שאין טמונין וכן הנותן לה מתנה, קנתה ואין הבעל אוכל פירות. ומאן דיהיב מתנה לאיתתיה מקרקעי או מטלטלי קניא, ואי מזבין לה לא קניא, דאמר רבא הילכתא המוכר שדה לאשתו במעות טמונין לא קנתה, אימר אנא לגלויי זוזי הוא דבעי ולא קניא, במעות שאין טמונין קנתה והבעל אוכל פירות, ובמתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות.
וגברא דיהב לאיתתיה אמתא במתנה ולא כתיבא בכתובתה ולא שיימה עליה בהדי כתובתה, מאי דילדא ההיא אמתא דאיתתיה הוי, דאמר רבא הילכתא המוכר שדה לאשתו במעות טמונין לא קנתה, במעות שאין טמונין קנתה והבעל אוכל פירות, במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות. ואי גמרא עבידתא ועבדא עבידתא, אי קא אכלה מזוני מדבעל עבידתה לבעל, ואי לא למרתה. ומאן דשכיב ושבק איתתא ובנתא זעירתא, ושבק אמתא ומאני דביתא ולא שבק מקרקעי, והוה מיתזנא איתתיה מנכסי בעלה, וכן בתר כן הויא לגברא ושבקתינון לבנתיה, כתובתה לא גביא אלא ממקרקעי, דכיון דלא שבק ראובן מקרקעי אלא מטלטלי כתובה לית לה, ומן הלין נכסי דשבק לא גביא כתובתה, ומזוני דאכלת מנכסי בעלה שפיר אכלת ולית עלה לאהדורה להון מאי דאכלת.
<h2>דף קטו:</h2>
מי שיצא למדינת הים והניח את אשתו והיו לו קרקעות ומטלטלין ועבדים ומת בלא זרע ועמדה אשתו ומכרה מן העבדים ושחררה או מכרה מאותן קרקעות או נתנה מתנה מן הקרקעות ומן המטלטלין ומן העבדים, לא עשתה ולא כלום, דהכין אמור רבנן אין האשה יורשת את בעלה, דכיון דאיהי לא יורשת היא אתו יורשין ומהדרי כל מאי דעבדא, ואי ליכא יורשין בענן לעיוני, דהא אמור רבנן נחלה משמשת והולכת עד ראובן. ואי אכלת מנכסי בעלה, שפיר אכלת, ולית עלה לאהדורי ליורשים מזוני דאכלת וכן הלכה.
<h2>דף קלב.</h2>
מי שקידש את האשה וקודם שיכניסנה עמד והבריח את נכסיו לבניו מקרקעי ומטלטלי, מתנתו מתנה.
<h2>דף קלט.</h2>
ואילו איתתא דהוו מסקין בה זוזי מקמי דתיהוי לגברא בלא שטרא והוה לה ארעא ולבסוף אינסיבא לגברא ועיילתא ליה ההיא ארעא לבעל דבעל אכיל פירי בחייה וכד מיתא קני גופא, ואתא בעל חוב דאוזפה זוזי לההיא איתתא וקא תבע זוזי מבעל, מיחייב בעל למיפרעיה לההוא בעל חוב זוזי מממונא דההיא איתתא, דשלח ליה אבות בר גניבא לרבא ילמדינו רבינו לוותה ואכלה עמדה ונשאת מהו, בעל לוקח הוי או יורש הוי, ופשט רבא מדתני רבי חייא דתני רבי חייא נשאו גדולות לבעל ישאו קטנות מבעל, אלמא קא סבר רבה בעל חוב מיפרע זוזי מהא ארעא, ואף על גב דמשנינן אימא לך הא דרבי חייא לא תפשוט מינה דהויא לה פרנסת בעל ופרנסת בעל קלא אית לה, אלא מן קושיאתא ומן שינוי דמשנינן לקמן, בעל חוב דאשה גבי זוזי מן ארעא דעיילתא ליה לבעל בין כי איתא לאיתתא בחיי ובין בתר דמית כי יתבה תותי גברא. והילכתא לותה ואכלה בין בשטר ובין בעל פה משלם בעל מנכסי אשתו בין מחיים דאשתו ובין לאחר מיתה דאשתו. והני מילי דעיילת ליה מקרקעי אבל מטלטלי לא משלם, מאי טעמא, דמאן דמוזיף זוזי אדעתא דארעא מוזיף ולאו אדעתא דמטלטלי, דמטלטלי מחוסרי גוביינא אינון.
